הכרה עצמית. בעצם פסיכולוגיה. כל מה שבן אדם מכיר את עצמו. מודע לעצמו מרגיש את עצמו יש לו איזו נגיעה והבנה עם עצמו כל זה…זה משקף קריסה של החיים. כן. נפילה. מה נפילה התמוטטות. כלומר מה שיחסתי לו בשנים מסוימות ועדיין חשיבות…סוג של התפתחות הנה אני יודע מעצמי. מאיפה זה בא. מה השורש של כל התנהגות או תחושה או רגש שהולך איתי..הנה אני מבין הנה אני עוסק בזה…אני חי על פי זה. כל זה ועוד דומה לזה זה בעצם קטנות מאוד גדולה. לא התפתחות ולא התקדמות. זה ניסיון סתם לאחוז במה שאא באמת לאחוז בו…בניסיון להבין את הקיום האנושי…הנה יש לי הסבר.יופי. מדהים

מה בעצם קורה. הקיום האנושי מצטייר לי באמת כסירה קטנטנה. קאנו. רפסודה שנמצאת בלב האוקיינוס. אבל סוער. גלים עצומים. הכל מסביב מערבולות בלאגן. והרפסודה שהיא הבן אדם באמצע כל זה. מה נעשה? נתפוס משהו. מה שיש. משוט. חבל שצץ מאיפשהוא. יתד שפתאום הופיעה. כל דבר שרק אפשר לתפוס. נתפוס. העיקר להתקיים. למה? ככה. זה הדחף הראשוני.

אבל מה באמת? אין סיכוי. אין שום חבל. יתד. משוט שיציל אותי מלטבוע. מלשקוע במערבולות. מלהאבד לחלוטין בתוך הכאוס של האוקיינוס הסוער. לא קיים כח אנושי וגם לא לא אנושי שיכול לנצח את העוצמה האדירה הזאת.

בעצם אנחנו עומדים באמצע של חידה. תעלומה. מצב בלתי אפשרי לחלוטין. פרדוכס קשוח שלא ניתן לפיתרון.

הנה משוט. הנה חבל. הנה ציפור. הנה כלום ושום דבר..

היאוש עומד מסתכל על הבן אדם משתאה ושואל את עצמו: הי מה קורה פה איך היצור הזה לא שוקע לא משתגע. איך המשוט הזה שהוא תפס בכלל משחק תפקיד בתוך המצב הבלתי אפשרי הזה.

אז זהו. שהוא לא משחק שום תפקיד. זה בעצם מה שקורה לבן אדם כשהוא נמצא תחת לחץ בלתי אפשרי. תחת קושי שלא ניתן להכלה. תחת כח שמועך אותו בלי שום יכולת להגיב. מה קורה אז? מה שקורה זה שהמערכת כדי להגן על עצמה מתכנסת לתוך מקום מוגן. מכבה את כל האורות. סייפ מוד. מצב הגנה. מצב שמירה על ההכרחי והחיוני ביותר לשרידה. מצב דחק פוסט טראומתי. נשאר רק עם הדופק והנשימה. זהו. מקלט גרעיני.

מה עוד נשאר עם האדם במצב ככ קיצוני. ככ דוחק ברמה הקיומית? הדמיון. מתחילים לדמיין. ליצור סרטים בראש. בלי שום קשר למציאות שהרי המציאות היא בלתי אפשרית לפיתרון. להכלה בכלים המצויים. המציאות היא טרגדיה מהדהדת מקצה לקצה. אז שוב. מה עושים במקלט שנוצר? מדמיינים מהו הקיום האנושי. מתוך מה מדמיינים? מה החומר שאיתו עובדים? ממה שמכירים. הנה הבן אדם. בא נלמד. בא נכיר. בא ננתח. בא נחקור. בא נתנסה וכו וכד…הנה פסיכולוגיה. הנה מדע. הנה תורה. הנה שיטות קיום מהמזרח. הנה שיטות קיום מהמערב. הנה קבלה. הנה הלכה. הנה נצרות הנה איסלם הנה בודהה הנה יוגה והנה כל דבר שרק נותן לנו איזה משוט או חבל שאפשר איתו להמשיך להתקיים?

עכשיו. מה מכל זה קשור למציאות האמיתית אודות הקיום האנושי? שום דבר. כלום. נאדה.

לא שזה רחוק או לא מדויק. אין שום קשר! הייתי אומר מדע בדיוני אבל מדע בדיוני יותר קשור למציאות עליה הוא מבדיין מאשר שהאדם מתוך המקלט האטומי שהוא חפור בתוכו המציא שיטות להתקיים ולשרוד כשאין לו שום מושג קלוש למה בכלל הוא מחזיק את המערכת שלו קיימת. מה הסיפור כאן בכלל. למה זה ככ חשוב להתקיים. ובקשר למה בדיוק?

הקושיא היא עצומה. היא חדה מאוד. אין ולא קיימת תשובה מספקת למה בן אדם קיים. למה כל האנושות הזאת. למה כל העולם. על מה כל הרעש.

נצרות ואיסלם זה שיעמום שלא כדאי להתחיל איתו בכלל. תורות המזרח מפגרות ברמה קיצונית מכל מה שהתגלה בעומק היהדות. תורות המערב עדיף להמשיך לאכול המבורגר מאשר לעסוק בהם. הפילוסופים מי שקרא ניטשה יודע מה הם שווים. היהדות הנגלית אין עם מי לדבר. הסודית מדברת בשפת קוד שמעדיפה שלא יבינו אותה העומק הכי גדול שנחשפתי אליו ביהדות גם הכי גדול וגם הכי אמיץ ופורץ דרך ניסח לי בראש משהו כזה: 'סחתין על השאלה. תגלה בעצמך' בקיצור (אבל ממש בקיצור) אין פיתרון. ומה שכן יש זה דמיונות והמצאות שלא קשורות לכלום. תמיד זה נשמע לי שאשכרה האדם משחק עם עצמו בנדמה לי ופותר לעצמו את חידת הקיום. סבבה. מי שיכול לחיות עם זה אני ממליץ. ואני בעצמי כדי להמשיך את הקיום הסתמי נאחז חופשי במשוטים ובכל מה שיש למקלט המדהים שבני אדם יצרו לעצמם להציע (אני לא טהרן ולא בררן) בכללי אני מאוד ממליץ לא לשאול את השאלה שאני שואל כאן.

לא לעסוק בה בכלל. מאוד מאוד עדיף להדחיק. להתעסק במשהו. להתפס על איזה משוט נחמד ולצוף איתו בתוך המקלט. לא כדאי בכלל להוציא את הראש. כי אין למה..זה סתם התעללות.

לי אין ברירה. כך מתברר. נולדתי מחוץ למקלט. לפחות הראש שלי. לא יודע להסביר את זה..אני מתחיל איפה שבדרכ בני אדם מצויים נגמרים. כלומר כאילו אני שואל בתוכי את כל בני האדם: מה הדבר הכי מדהים ומרתק שגיליתם על הקיום? מה הדבר שהכי כדאי למענו להתקיים?

תשובה: זה

אני: מפהק וחוזר לישון. (כמובן אחרי שעות של נטפליקס. זירו ובמבה). זה המצב.