וּצְרִיכִין לָדַעַת לְכָל הַנַּ"ל הַקְדָּמָה אַחַת הַיְדוּעָה לִמְבִינִים בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וּבְחִדּוּשֵׁי אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁבְּכָל עוֹלָם וּבְכָל דַּרְגָּא וּבְכָל אָדָם יֵשׁ כָּל בְּחִינַת הִשְׁתַּלְשְׁלוּת כָּל הָעוֹלָמוֹת וְעַל כֵּן זֹאת הַבְּחִינָה שֶׁל הַצִּמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי הוּא בְּכָל עוֹלָם וּבְכָל אָדָם וּבְכָל דַּרְגָּא. שֶׁקֹּדֶם שֶׁיּוֹרֵד אוֹר הַדַּעַת שֶׁהוּא הַחִיּוּת מֵעוֹלָם לְעוֹלָם וְכוּ' הוּא בִּבְחִינַת אֵין סוֹף וּצְרִיכִין לָזֶה בְּחִינַת צִמְצוּם שֶׁל חָלָל הַפָּנוּי כְּמוֹ שֶׁהָיָה בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה וְאַחַר כָּךְ נִמְשָׁךְ הָאוֹר בְּדֶרֶךְ קַו וְכוּ', כִּבְיָכוֹל וְכוּ' וְכוּ'. כִּי כָּל אָדָם בְּכָל דַּרְגָּא כָּלוּל מִכָּל הָעוֹלָמוֹת וּמַה שֶּׁיֵּשׁ בַּכְּלָל יֵשׁ בַּפְּרָט. וְעַל פִּי זֶה תּוּכַל לְהָבִין מְעַט עִנְיַן הַתּוֹרָה בֹּא אֶל פַּרְעֹה הַנַּ"ל וְכָל מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְבָאֵר בָּהּ מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף. וְעַל יְדֵי זֶה אֶפְשָׁר לְהָבִין מְעַט מֵרָחוֹק וְכַמְבֹאָר כַּמָּה וְכַמָּה אַזְהָרוֹת בִּתְחִלַּת הָעֵץ חַיִּים וּבִתְחִלַּת הָאִדְּרָא רַבָּא שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְהָבִין בָּזֶה כְּלָל כִּי אִם מִי שֶׁמְּבַטֵּל שִֹכְלוֹ וּבְמָקוֹם שֶׁאֵינוֹ מֵבִין תּוֹלֶה בִּפְחִיתוּת דַּעְתּוֹ הָאֱנוֹשִׁי וְאָז יוּכַל לְהָבִין מְעַט מֵהַרְבֵּה וְלִרְאוֹת מֵרָחוֹק גְּדֻלַּת הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ וְכוּ':

לענינינו. התחלת תפיסת האמת אודות האדם מתאפשרת עי 'ביטול שכלו'.

אגב לביטול שכלו הזה אין שום פירוש פשוט. זה משהו שהוא לא זמין ולא נגיש ולא אפשרי לאדם המצוי. 'שכלו' זה כל תפיסת המציאות שטבועה באדם. איך בכלל אפשר לבטל את זה? זה סיפור. איך בן אדם בכלל יכול להמלט מהסיפור שלו. להתפשט מהתפיסות שבאו עליו מלידתו. ממשפחתו. מסביבת הגידול שלו. מהחינוך שלו מהחברה שבה הוא גדל.

אפשר עד מחר לדבר על הקשבה פנימית..בסוף מה אני שומע בכל ההקשבות האלה? את עצמי. ומה שממילא נמצא כבר אצלי.

איך משחררים את התודעה? לאלוהים פתרונים. אבל תחילת כל מסע הוא בהבנה בהירה איפה אני מונח. איפה אני באמת נמצא ביחס למבוקש. וכאן צריך משיכה לאמת. כדי להצליח להודות בלי פחד שאין לי שום קשר אליה. אני רחוק מאוד מבכלל לתפוס משהו אודותיה. זה השער היחידי האפשרי שדרכו אפשר לצעוד. וכשאני מניח לעצמי להיות בריחוק המטורף הזה. בפרדוקס הלא פתיר הזה ומוכן לשאת את הצריבה והניסור שהשאלות מהחלל הפנוי האלה מנסרות את לב הקיום שלי…מפילות אותי אל תהומות חשוכים שנאמר עליהם 'כל באיה לא ישובון' אז יכול להיווצר מצב פנימי שכשיר לתפוס משהו מהאמת.