לבוא ולספר לנו בני האדם כמה אנחנו תלויים בכל כך הרבה דברים. כמה הקיום שלנו הכל בעצם תלוי ומותנה באינסוף דברים. אפילו הקיום הפיזי עצמו מותנה ותלוי בכך שאמשיך לנשום. כדי לאכול זה תלוי אם אפתח את הפה ואכניס אוכל לגוף. שלא לדבר על קומות ושכבות נוספות בקיום. כמו הרגשות. תחושות. קשרים ומערכות יחסים הכל תלוי ומותנה. שום דבר באמת הוא לא חופשי. מה מצחיק? כשרוצים לדבר על חופש וחירות בקיום מגיעים לסוגיות של רצון. בחירה. ומשפטים כמו הרצון הוא חופשי. או הדמיון הוא חופשי. או שאפשר לבחור והכל תלוי בבחירות שלי. מי שיצר את המערכת של האדם תופס את הבטן מצחוק כבר אלפי שנים על המחשבות האלה..האמת הוא כבר די אדיש לגביהם..הנה הם שוב מספרים לעצמם את הטימטום הזה של הבחירה. ושהם חופשיים ושאם הם ירצו מספיק חזק אז הם ישברו את קירות הכלא שיצרתי. טוב מסכנים. אומללים. שיעסיקו את עצמם בזה אם זה עושה להם טוב…

מה נסגרררר??? איזה חופש ואיזה בחירה ואיזה רצון הכל כולל הכל נמצא תחת הקלגס של היוצר הזה. הנה שוב תלות מוחצת בדברים מופשטים מאין כמוהם. רצון. בחירה. זה שוב להיות תלוי באיזו תנועה פנימית ערטילאית שאני מספר לעצמי שאחריה אהיה חופשי. ממש לא!! זה רק מחזק את התלות. את חוסר האונים. את הנואשות לאחוז במשהו שהוא מחוץ לכותלי הכלא הנוראי הזה. אין שום מרכיב חופשי במרחב האדם. הכל נע במעגלים אינסופיים של תלות. גסה יותר או עדינה או מופשטת אבל עדיין תלות והזדקקות. אכן תמונה קודרת למבקשי החופש. למדמייני החירות. לפורצי הגבולות. למנהיגי המרד השפוף. חידלו אהובי נפשי. אין. חיפשתי גם עבורכם. אין מוצא מתנאי הקיום האנושי. חפשו לכם תכלית אחרת לחיות עבורה. אנחנו בתוך משחק הדיונון/ משחקי הרעב/הרץ במבוך/מטריקס המשוגע ביותר שניתן לדמיין. והכל בתוך המגרש שהמתכנן הראשי יצר. אא לצאת ממנו. מציע לנתב את כוחות היצירה. הדחף והצורך להיות ולהרגיש חופשיים למקומות אחרים. שמי החופש סגורים מעלינו בצורה הרמטית בנויה ושורשית. בואו נחשוב יחד מה לעשות עם עצמינו בתוך נתוני הקיום הקיימים. האומץ. התעוזה. הדחף להלחם ולהתנגד יקרים מאוד כשלעצמם. גם בלי תכלית החופש. נחשוב מה אפשר לעשות איתם.