הם רואים בדימוי המעורפל סוג דימוי נמוך יותר לעומת הבהיר. אולם מה שמתרחק מתודעתינו ומתקדר משום כך, לא מן הנמנע שיהיה כשלעצמו בהיר לגמרי, התקדרות היא ענין של פרספקטיבה תודעתית" ניטשה

ליקו"מ 'ומשה נגש אל הערפל כי שם האלוהים' וּמְנִיעָה הוּא בְּחִינַת עָנָן וַעֲרָפֶל
כִּי עָנָן וַעֲרָפֶל הַיְנוּ חֹשֶׁך
חֹשֶׁך הוּא לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלא חָשַׂכְתָּ"
וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק
כִּי כְּשֶׁרוֹאִין הָעֲרָפֶל, הַיְנוּ הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל, עוֹמְדִין מֵרָחֹק
וּמשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל
נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר שָׁם הָאלהִים
הַיְנוּ אֶל הַמְּנִיעָה, שֶׁבָּהּ בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך…

צריך לקרוא מה שכתוב ולא מה שרוצים לראות בכתוב. איפה אלוהים נמצא? בבהיר? בברור? במובן מאליו? באובייסלי? לא. הוא נמצא בערפל. במטושטש. ככל שיותר רחוק מהתודעה. מהדחף לתפוס. ככה מגיעים לחןף מבטחים של האמת. ניטשה מסביר שהתודעה. וכלי התפיסה והדחף להבהיר ולהסביר ולקבע הוא דחף הישרדותי. בשונה והפוך ממה שמקובל לחשוב שככל שמשהו נהיה בהיר בתודעתינו האנושית ככה אפשר להרגע עליו יותר ולחשוב שהתקדמנו לקראת הבנת האמת. הפוך. התודעה הגלויה היא משהו שצריך להתגבר עליו. כדי להפתח לשערי המציאות. רק שזה מצטייר לנו כערפל גמור ולכן 'ויעמוד העם ויעמדו מרחוק'. רק דעת חזקה מאוד עוצמתית. כזאת שמסוגלת לחתור כנגד כל שטף התודעה וכנגד כוחות ההישרדות הטבעיים. כזאת שיודעת לזהות בכל התפיסה הנגלית רק אמצעי הגנה שפיתח האדם כדי לשרוד. ותו לא. היא יכולה להדריך אותנו במרחבי החושך והערפל. צעד צעד. עושים צעד. נושמים ומתקדמים. אא להחשף לאמת רק בטיפין טיפין. כל טיפה היא מרוכזת מאוד. זורקת אותנו למסלול אחר בגלאקסיה לעולמות שלא יכולנו לתאר שהם קיימים. לכן טיפה. "גם מעט זה טוב" כי שאתה ניגש לערפל אין שם יחס של כמויות הכל זה איכות. נקיה. לכן זה בא במנות קטנטנות כפי יכולת העיכול. החידוש הוא לתפוס שבכלל כיוון התנועה הוא אל הערפל ולא אל הברור והבהיר. ולתפוס שהערפל הוא רק ביחס לתודעה ההישרדות אבל מה באמת? שמה שנמצא בתוך הערפל 'לא מן הנמנע שיהיה כשלעצמו בהיר לגמרי' זה מקום מנוחתינו. לחצות את הערפל חרף התחושה הכבדה שזה בעצם נגד כיוון התנועה ולהגיע לבהירות שלא תלויה בתודעתינו אלא 'בהיר כשלעצמו'.

"העולם נראה לנו הגיוני, כי אנו הקדמנו להגיין אותו" זה עובד עד שזה לא עובד ואז יש שתי אפשרויות לגרום לזה לעבוד בכח. להגיין בכח את ההתרחשות או להסכים לתפוס שכלי התפיסה שלנו בנויים להרבה יותר אם נפסיק להיות ככ משוכנעים שבבהירות התפיסה נמצא הכל