נשמות המסע. אחי. אהובי. אין לתאר את מסעכם המופלא. אכן אתם צודקים בכל מה שאתם מרגישים. הכל. צודק ואמת. זה מאוד פשוט. הפרק שלכם עוד לא נכתב. העצה שלכם עוד לא נולדה. המצבים שבהם אתם נמצאים הם חדשים. אין איפה לחפש. אין ספר אין מגילה כתובה. אין חכם ואין צדיק שמשיג בכם משהו. אתם בני אל חי. חיה משונה. חזירי תפלצ. נחירותיכם מזעזעים את יערות כל העולמות. קרנפי הכיסא. צעדיכם חדשים. שבילכם חדש. עוד לא סלול. צוללים במים עמוקים. ביצות יאורי האופל. אתם משוחררים לנפשיכם. אתם צריכים חופש וחירות גדולה כדי בכלל להתקיים. להצליח לשרוד בעולם הצר והמקוטן הזה. זה לא פשוט בכלל. זה רציני. אתם חיה בסכנת הכחדה. נרדפים מאוד. ציידים לאלפים ומאות צדים כמוכם בכמויות. נכלאים. תחת סוגר ובריח. אתם מפחידים את האנוש הנתיני. שימו לב אחי. אתם הולכים על הקצה. תמיד. תהום מכל עבר. ורבים נופלים ומתים. נעלמים. כמה שזה קשה אלוהים. המוזרות הזאת. הקרניים האלה. הבליטות והחברבורות בכל הגוף. אייי כמה סבל ויסורי חנק צריך לעבור בשביל לצאת טיפה ממנהרת החושך…לנשום אויר צח. הרימו ראש. יש היכל שהוא רק שלכם. אין בו כלום. רק שקט פנימי לישות שלכם. זה כל מה שאתם צריכים. מרחב מחיה ללא חנק. רדיפות. ציידים. אתם חיות נוראות הוד. יפים בטירוף. אלוהים משתעשע רק איתכם. רק איתכם. זה לא סתם כל העומס שיושב עליכם. נדרשתם לעבד חומרים שאין שום בריה יכולה לעמוד בהם. שימו מוזיקה חזקה. תנו בראש. כי תודו. ברגעי החמצן החופשי אתם על גג העולם. לא רוצים שום דבר מאף אחד. כי אתם שטים באוניות מפרס בלב ימים רחוקים…התמונה מתבהרת…ואין נופים כאלה לשום בר נש…אין שמשות כאלה…לילות צחים ..ימים בוהקים…אנרגיה שעוברת דרככם היא ךא מעלמא הדין…משורש נשמתיכם היחידה…
טוב אין שום דבר במילים האלה שיכול בכלל להגיד משהו. זה רק הברות. דימויים. ציורים. דמיון כזה שמנסה להתחקות אחרי צל רחוק של הדברים האלה עצמם…מי יכול לתאר.
בועט בפחיות 
כתיבת תגובה